וורן באפט, איל ההון ואליל ההשקעות. וורן באפט בן ה91 נחשב למשקיע הגדול ביותר בכל הזמנים. כאשר הוא ושותפו צ׳ארלי מאנגר הביאו את חברת ההשקעות שלהם Berkshire Hathaway לנהל סכומי עתק של מאות מיליארדי דולרים. וורן כיום הוא אחד מעשרת האנשים הכי עשירים בעולם ואף בעברו היה נחשב לאיש הכי העשיר בעולם (בתקופה מסוימת). שיטת השקעתו הנוכחית של וורן באפט מתאפיינת בקניית חברות חזקות ויציבות עם יתרון תחרותי/moat רחב שבנוסף לכל זה נסחרות במחיר טוב. אבל בכתבתנו היום דווקא לא נדבר על השיטה הקלאסית והמוכרת שוורן משתמש בה כיום. היום נצלול לשיטה שהשתמש בה וורן בתחילת דרכו. השיטה שהובילה אותו לצבירת מיליוני דולרים ולקניית חברת ברקשייר התאווי. את השיטה שנציג היום וורן למד ממורו בנג׳מין גרהאם שנחשב לאחד האנשים הכי חשובים בהסיטוריה בתחום ההשקעות. בנג׳מין נחשב לאבי השקעות הערך כאשר חיבר את הספר שנחשב לתורת השקעות הערך (המשקיע הנבון).
בדלי סיגריות לא מילה גסה אם תסכתלו בראיונות של וורן באפט תוכלו להיתקל המון פעמים במושג בדלי סיגריות. בדלי סיגריות הוא כינוי לסוג המניות שוורן היה קונה בתחילת דרכו. אך מה היא הכוונה בבדלי סיגריות? באחת מהרצאותיו וורן סיפר את הדבר הבא: "דמיין לך שאתה הולך באמצע רחוב ראשי במנהטן, כשלפתע אתה מזהה סיגריה כמעט ריקה מתכולה שנשאר בה רק שאיפה אחת אחרונה לגמרי. הסיגריה כולה מלוכלכת ומשומשת אבל אתה מחליט להרים אותה ולהינות מהשאיפה האחרונה שלה. אתה מצליח לקחת שאיפה אחת. מיד לאחר לקיחת השאיפה הדי עלובה הזאת הסיגריה נכבת. כך אתה ממשיך לעבור מבדל סיגריה אחד לבדל סיגריה אחר הפזורים ברחבי המדרכה בעיר במטרה לקחת שאיפה אחת אחרונה מכל אחד מהם. מה שקרה בעצם זה שלקחתם שאיפות שהן די מגעילות והן די ריקות מתוכן אבל היתרון הוא שזה בחינם, אין מה להפסיד". זה הדימוי של וורן לסגנון ההשקעות הזה. אתה קונה מניות של חברות שלא נשאר בהן הרבה והן נמצאות במצב מאוד מאוד בעייתי. אבל אתה קונה אותן במחיר כל כך זול שזה כאילו לא שילמת בכלל. כאילו הרמת אותה מהרצפה ולקחת שאיפה.

איך נדע איזו חברה היא בדל סיגריה ואיזו לא? בעולם שוק ההון ישנן 3 דרכים קונבנציונליות להערכת שווי של חברות.
1. מכפיל רווח P\E: השוואת מכפיל הרווח של החברה לחברות אחרות בשוק/בסקטור. השיטה הזאת היא דרך טובה אך לא מספיק שמרנית. לא בטוח שהחברות שנמצא הן "בדלי סיגריות" במיוחד שתנאי השוק נוטים להשתנות בתכיפות גבוהה.
2. מחיר ביחס לתזרים מזומנים P/CF: השוואת מחיר החברה לתזרים המזומנים שלה. דרך אולי יותר שמרנית ממכפיל הרווח אך עדיין מוטלת בסיכון.
3. השווי הכלכלי של החברה ביחס לשווי השוק Ncav/p: היא השיטה הקרויה "בדלי סיגריות". השיטה בה וורן השתמש בתחילת דרכו. בהמשך הכתבה נרחיב עליה.
להשקיע כמו באפט בתחילת דרכו על פי התיאוריה של בן גראהם מורו של באפט, חברה שנסחרת בפחות מהשווי הכלכלי שלה זה כמו להרים סיגריה מהריצפה. שווי כלכלי של חברה הוא בעצם הנכסים הנוכחיים (לטווח קצר) בניקוי הסחורה של החברה פחות כלל ההתחייבויות של החברה. נכסים לטווח קצר הם מזומן ופקדונות, השקעות לטווח קצר וכו. את הנכסים לטווח קצר אנחנו לוקחים (בניקוי הסחורה) ומורידים ממנה את כלל ההתחייבויות של החברה. ההתחייבויות הן לדוגמה חובות לטווח קצר וחובות לטווח ארוך, תשלומים שטרם בוצעו וכו'. לאחר הניקוי מה שנותר לנו בעצם הוא הכסף שיש לחברה אם מחר היא מחליטה "להתקפל" (עוד לפני שמכרה את נכסיה לטווח הארוך כגון מפעלים, נדל"ן וכו). לערך הזה נקרא ערך כלכלי. אם הערך הכלכלי יותר גבוה משווי השוק של החברה נוצר מצב של בדל סיגירה. למה? כי מה שזה בעצם אומר זה שאם מחר החברה נסגרת יש לה יותר ערך כלכלי מאשר השווי שוק שלה. כלומר "עדיף" לה להסגר. זאת ההגדרה של בדלי סיגריה. וורן היה משתמש בשיטה הזאת וקונה סל של מספר מניות כאלו כאשר הערך הכלכלי היה שווה שני שליש או פחות משווי השוק (לצורך מרווח הביטחון). באותה תקופה וורן ניצח את השוק באחוזים גבוהים מאוד ועשה את המיליונים הראשונים שלו. אם תשאלו את וורן היום הוא יגיד שהוא לא היה עושה את אותו הדבר היום. אבל מחקרים שבוצעו בנושא הראו שהשיטה הזאת גם היום עובדת ומספקת תשואות של למעלה מפי 2 ממדדי השוק. כן גם אני הייתי מופתע לגלות את זה. אז חברים יקרים. יכול להיות שעלינו כאן על משהו, יכול להיות שהאסטרטגיה הזאת עשויה להוסיף פלפל לתיק שלכם, יכולה להפוך את החיים לקלים יותר ואולי אפילו להביא תשואות גבוהות יותר. אך שקלו אותה ברצינות רבה ואחרי מחקר מרחיב שלה.

דיסקליימר:
התוכן והפרטים המוצאים בכתבה אינם מהווים יעוץ השקעות. אלא תוכן מעשיר בלבד.
האחריות היא על המשקיע בלבד. יש לבצע מחקר מעמיק או להתייעץ עם איש מקצוע לפני כל פעולת השקעה.
Komentarze